בס"ד
- התקשרו עכשיו: 03-507-7730
- שלחו לנו מייל: mishael@gaon-law.co.il
- עו"ד מקרקעין גאון בנדל"ן
- עו"ד גאון חדלות פירעון
משרד עו"ד מישאל גאון מלווה עצמאים, מי שסגרו עסק ומי שאינם עובדים מול חוב בביטוח לאומי, מפירוק החוב ובדיקת העיקולים ועד הסדר מול המוסד או הליך שסוגר את כל החובות יחד.
מכתב דרישה מהביטוח הלאומי מגיע לפעמים שנים אחרי שהחוב נוצר, ועם סכום שקשה לזהות. חלק גדול ממנו הוא לא דמי הביטוח עצמם אלא מה שהצטבר עליהם, ולכן הצעד הראשון הוא להבין ממה החוב בנוי, לפני שמשלמים, חותמים על הסדר או מתווכחים עם המוסד.
חוב בביטוח לאומי הוא סכום שהמוסד לביטוח לאומי רואה כמגיע לו ולא שולם. ברוב המקרים מדובר בדמי ביטוח, התשלום החודשי שכל תושב חייב בו לפי ההכנסה והמעמד שלו, ולצדם דמי ביטוח בריאות שנגבים באותו ערוץ. בביטוח לאומי חובות כאלה נרשמים לפי תקופות, ולכל תקופה מצטרפים קנס והפרשי הצמדה.
אצל שכירים המעסיק מנכה את דמי הביטוח מהמשכורת ומעביר אותם, ולכן אצלם חוב כזה נדיר. החוב נוצר בעיקר באחד מארבעה מצבים, ולכל אחד מהם דרך טיפול אחרת.
מה שהופך חוב כזה לכבד הוא הזמן. דמי ביטוח שלא שולמו במועד צוברים קנס לפי מספר השבועות של הפיגור, ולצדו תוספת הצמדה למדד. כך שחלק גדול מהסכום במכתב הדרישה הוא לא דמי הביטוח שלא שולמו, אלא מה שנצבר עליהם בשנים שבהן איש לא טיפל בחוב.
במשרד עו"ד מישאל גאון מתחילים כל טיפול בחוב לביטוח לאומי בפירוק שלו: כמה מהסכום הוא קרן, כמה קנסות, כמה הצמדה, ומאיזו תקופה כל רכיב. הפירוק הזה קובע אם יש מקום לבקש הפחתה, אם חלק מהחוב כבר אינו ניתן לגבייה, ואם החוב הזה הוא בעצם חלק מתמונה רחבה יותר של חובות שמצדיקה הליך חדלות פירעון.
ארבע שאלות קצרות נותנות כיוון ראשוני: האם החוב כבר נגבה בפועל, כמה הוא ישן, האם יש חובות נוספים, והאם קצבה עלולה להיפגע ממנו.
שאלה 1 מתוך 4
מה המצב של החוב כרגע?
השאלה על קצבה צפויה אינה מקרית. חוב בדמי ביטוח שנמשך זמן רב עלול לפגוע בדיוק ברגע שבו צריך את הביטוח הלאומי, ולכן מי שעומדת ללדת או מי שצפוי לתבוע קצבה צריך לבדוק את החוב לפני ולא אחרי.
הבדיקה הזו אינה מחליפה עיון בפירוט החוב עצמו, אבל היא עוזרת לדעת מאיפה להתחיל ומה דחוף.
בדיקת חוב ביטוח לאומי נעשית באתר השירות האישי של המוסד, במוקד הטלפוני או בסניף, ושם גם מבקשים פירוט מלא של החוב לפי תקופות.
בביטוח לאומי חובות מוצגים באתר השירות האישי, שדרכו אפשר גם לשלם, והמוקד הטלפוני זמין במספר *6050. בסניף אפשר לבקש פירוט מלא ולהגיש בקשות, כמו בקשה להפחתת קנסות.
בירור חוב ביטוח לאומי אמיתי לא נגמר בסכום הכולל. מה שצריך לבקש הוא פירוט לפי תקופות: על אילו חודשים נוצר החוב, כמה ממנו קרן, כמה קנסות וכמה הפרשי הצמדה, ומתי נשלחה הדרישה הראשונה. בלי הפירוט הזה אי אפשר לדעת אם החוב נכון, אם חלקו כבר מחוץ לתקופת הגבייה, ועל מה אפשר לבקש הפחתה.
תשלום חוב ביטוח לאומי עצמו נעשה באתר השירות האישי, בכרטיס אשראי או בהוראת קבע, באתר התשלומים של המוסד, בטלפון, בבנק הדואר או בסניף, ולפעמים בניכוי מקצבה. אבל לפני שמשלמים חוב ישן או גבוה, כדאי לדעת ממה הוא בנוי.
לפעמים הבדיקה מגלה שהחוב נוצר מסטטוס שלא עודכן, למשל עסק שנסגר בפועל ולא דווח שנסגר, או תקופה שבה עבדתם כשכירים והביטוח הלאומי המשיך לראות בכם עצמאים. במקרים כאלה הטיפול מתחיל בתיקון הדיווח, ורק אחר כך בשאלה מה נשאר לשלם.
גם מי שאינו בטוח שיש לו חוב, אבל יודע שהיו לו תקופות של עבודה עצמאית או תקופות בלי עבודה, ירוויח מבדיקה יזומה. חוב שמתגלה מוקדם קטן יותר, וקל יותר להסדיר אותו לפני שמגיעה גבייה.
לקוחות של משרד עו"ד מישאל גאון מספרים בקצרה איך נראה הליווי בפועל, מהרגע שהחובות נראו בלתי פתירים ועד שנמצאה דרך מסודרת לסגור אותם.
חוב לביטוח לאומי מגיע לפעמים לצד חוב למס הכנסה, למע"מ או לבנק, ולכן הבדיקה הראשונה היא תמיד של התמונה כולה ולא רק של המכתב שהגיע אחרון.
כמה פרטים על החוב, על המכתבים שהגיעו ועל עיקולים אם יש, מספיקים כדי לדעת מאיפה מתחילים. ההודעה נשלחת ישירות ל-WhatsApp של המשרד.
אחרי שהפרטים מגיעים, עוברים איתכם על המכתבים ועל פירוט החוב, ובודקים אם הוא עומד לבד או שהוא חלק מכמה חובות שצריך לטפל בהם יחד.
חוב שלא משולם ממשיך לגדול בקנסות ובהפרשי הצמדה, ואחר כך עובר לגבייה מנהלית, כולל עיקולים, בלי פסק דין ובלי תיק בהוצאה לפועל.
לפי חוק הביטוח הלאומי, דמי ביטוח שלא שולמו במועד צוברים קנס לפי שבועות הפיגור ותוספת הצמדה למדד, והשר רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס. לכן הסכום שמופיע במכתב הדרישה גבוה בדרך כלל מדמי הביטוח שלא שולמו בפועל.
הצעד השני הוא גבייה. בביטוח לאומי חובות בדמי ביטוח נגבים לפי פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, ולכן הביטוח הלאומי לא צריך פסק דין ולא תיק בהוצאה לפועל כדי לגבות אותם. ביטוח לאומי גבייה פועל בגבייה מנהלית: מכתבי דרישה, עיקולים אצל צדדים שלישיים, ובמקרים מסוימים גם עיקול מטלטלין.
המשמעות המעשית היא שבתיקי ביטוח לאומי גבייה מתחילה במכתב דרישה ויכולה להגיע לעיקול בלי ששופט בחן את החוב. מי שחולק על החוב או על גובהו צריך לפעול מול המוסד עצמו, ובזמן, כי העיקול יכול להגיע לפני שהספיקו לברר מה בדיוק דורשים ועל איזו תקופה.
זו אותה שיטה שבה רשויות אחרות גובות את החובות שלהן, ומי שהתמודד עם גבייה של חוב ארנונה מכיר אותה. מעבר לגבייה יש גם השלכה שקטה יותר, על הזכויות: חוב שנמשך זמן רב יכול להשפיע על קצבה שתגיע בעתיד, ועל כך בהמשך.
עיקול ביטוח לאומי מוטל אצל מי שמחזיק כסף של החייב, בנק, מעסיק או קופת גמל, בלי פנייה לבית משפט, והוא מוסר רק כשהחוב מוסדר.
לפי דף העיקולים של אגף האכיפה באתר הביטוח הלאומי, המוסד מטיל עיקולים אצל צדדים שלישיים שמחזיקים כסף של החייב, בלי צורך לפנות לערכאות, ושולח לחייב העתק של צו העיקול. אלה המקומות העיקריים שבהם עיקול כזה פוגע.
צו עיקול של הביטוח הלאומי בתוקף ל-90 יום, והוא מוסר כשהחוב מוסדר. כלומר ביטול עיקול ביטוח לאומי עובר דרך הסדרת החוב, בתשלום, בהסכם תשלומים או בהליך שמעכב את הגבייה, ולא דרך המתנה שהעיקול ייעלם מעצמו.
לא פעם העיקול של הביטוח הלאומי הוא רק אחד מכמה. מי שמתמודד במקביל גם עם תיקים בהוצאה לפועל יכול לקרוא על ביטול עיקול חשבון בנק ועל הסרת עיקול מהמשכורת, כי שם הכללים והדרכים שונים.
ביטול עיקול ביטוח לאומי עובר דרך הסדרת החוב. בדיקה של החוב ושל הדרכים להסדיר אותו היא הדרך הקצרה לשחרר את החשבון ולהחזיר את השליטה בכסף.
כן. חוב בדמי ביטוח בפיגור של יותר מ-12 חודשים עלול להקטין גמלה ואף לשלול אותה, ואצל עצמאית הוא עלול לשלול גם את דמי הלידה.
זו לפעמים ההשלכה הכבדה ביותר של החוב. סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי קובע שאם קרה מקרה שמזכה בגמלה בזמן שיש חוב בדמי ביטוח בפיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה מופחתת לפי משך הפיגור.
| משך הפיגור בדמי הביטוח | מה קורה לגמלה |
|---|---|
| עד 12 חודשים | אין הפחתה לפי הסעיף |
| יותר מ-12 ועד 18 חודשים | הגמלה משולמת בהפחתה של רבע |
| יותר מ-18 ועד 36 חודשים | הגמלה משולמת בהפחתה של חצי |
| יותר מ-36 חודשים | הגמלה לא משולמת, לא בכסף ולא בעין |
בסעיף יש גם הקלות חשובות. מי שהיה מבוטח יותר מעשר שנים מקבל הארכה של התקופות בחודשיים לכל שנה מעל עשר, עד 60 חודשים. דמי ביטוח שמועד התשלום שלהם חל ב-90 הימים שלפני המקרה אינם נספרים, וכך גם פיגור בסכום שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע. ולגבי חלק מהגמלאות יש חריגים בחוק.
דמי לידה הם הדוגמה הבולטת. לפי אתר הביטוח הלאומי, אצל עובדת עצמאית חוב בתשלום דמי ביטוח ביום הלידה שולל זכאות לדמי לידה. מי שמתכננת לידה ויש לה חוב צריכה להסדיר אותו, בתשלום או בהסכם תשלומים, לפני הלידה ולא אחריה.
המשמעות היא שהסדרת החוב אינה רק עניין של עיקולים. גם מי שאין לו כרגע עיקול, אבל עלול להזדקק לקצבה, מרוויח מהסכם שנחתם מוקדם, כי לפי הביטוח הלאומי, כל זמן שמקיימים הסכם תשלומים רואים את החייב, לעניין חובות וזכויות, כמי ששילם את דמי הביטוח שבהסכם.
התיישנות חוב ביטוח לאומי נקבעת במנגנון מיוחד, בסעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי. לפי הדוח השנתי של הביטוח הלאומי, ההסדר הזה חל על החייבים מתחילת 2015.
לפי הסעיף, הביטוח הלאומי צריך לשלוח דרישה לתשלום בדואר בתוך שבע שנים לכל היותר מהמועד שבו היה צריך לשלם. אם לא נשלחה דרישה בתקופה הזו, או שנשלחה ובשבע השנים שאחריה לא ננקטו הליכי גבייה ולא נעשה קיזוז, דמי הביטוח וכל חוב שנצמח מהם לא ייגבו, גם לא בקיזוז, ואי התשלום לא יפגע בזכות לקצבה.
יש לכך סייג חשוב. כשהחייב לא קיים חובת דיווח או רישום, למשל עצמאי שלא נרשם ככזה, תקופת שבע השנים מתחילה רק כשהחובה קוימה או כשהמידע הגיע לביטוח הלאומי. כלומר חוב ישן של מי שלא דיווח יכול להיות חי לגמרי.
לכן בדיקת התיישנות חוב ביטוח לאומי נעשית מול תאריכים: מתי היה מועד התשלום, מתי נשלחה הדרישה, ומה נעשה אחריה. זו בדיוק הסיבה לבקש פירוט לפי תקופות ולא רק סכום כולל. על השאלה הרחבה מתי חלה התיישנות על חובות, למשל מול מס הכנסה, כתבנו במאמר נפרד.
לפי דף החובות של עצמאים ומי שאינם עובדים באתר הביטוח הלאומי, אפשר לשלם חוב בדמי ביטוח בכמה ערוצים, וגם לפרוס אותו בהסכם תשלומים. תשלום חוב ביטוח לאומי בתשלומים נושא ריבית, אבל מרגע החתימה על ההסכם, וכל זמן שמקיימים אותו, רואים את החייב לעניין חובות וזכויות כמי ששילם את דמי הביטוח שבהסכם.
הסדר טוב נבנה בארבעה שלבים, והסדר ביניהם חשוב, כי כל שלב משפיע על הסכום שנשאר לשלם בשלב הבא.
פירוט החובמבקשים פירוט לפי תקופות, ובודקים אילו רכיבים הם קרן ואילו קנסות והצמדה, ואם חלק מהתקופות כבר מחוץ לתקופת הגבייה של סעיף 363א.
בקשה להפחתת קנסותהביטוח הלאומי רשאי לוותר על קנסות והפרשי הצמדה, כולם או חלקם, על פי בקשה מנומקת ומסיבות מיוחדות. הבקשה מוגשת בטופס באתר, באתר השירות האישי, במוקד הטלפוני או בסניף.
הסכם תשלומיםקובעים תשלום חודשי שאפשר לעמוד בו בפועל. הסכם שנחתם על סכום גבוה מדי ונשבר אחרי כמה חודשים מחזיר את המצב לנקודת ההתחלה.
עמידה בהסכםכל זמן שההסכם מתקיים, החייב נחשב כמי ששילם את דמי הביטוח שבהסכם. זה מה ששומר על הזכאות לקצבאות.
נקודה שקל לפספס: לפי אתר הביטוח הלאומי, הפחתת קנסות ביטוח לאומי מותנית בתשלום יתרת החוב. לכן בקשה להפחתה והסכם תשלומים נבנים יחד, כך שההפחתה לא תיפול בגלל הסכם שלא החזיק מעמד.
חשוב להבחין גם בין חוב בדמי ביטוח לבין חוב שנוצר מקצבה ששולמה ביתר. לחוב מהסוג השני יש ועדה לבחינת חובות, שבוחנת בקשות של מי שנמצא במצב רפואי או כלכלי קשה, על סמך טופס 3199 ומסמכים ובלי הופעה, ויכולה לעצור את הגבייה, לפרוס את החוב או לדחות את הבקשה.
הסדר חוב ביטוח לאומי מתאים כשמדובר בחוב אחד שאפשר לסגור לאורך זמן. כשהחוב לביטוח לאומי הוא חלק מכמה חובות של עסק, הסדר מול גוף אחד לא פותר את התמונה, ושם נכנס הסדר חובות לעסק כולו או הליך כולל.
כשהחוב לביטוח לאומי יושב לצד חובות נוספים, בודקים אם הליך אחד יכול לטפל בכולם יחד, כולל מחיקת יתרה בסופו, במקום כמה הסדרים שכל אחד מהם מכביד על השני.
סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מונה את החובות שההפטר אינו חל עליהם, ובהם תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה וחוב מזונות לפי פסק דין. חוב בדמי ביטוח אינו ביניהם. כלומר בהליך חדלות פירעון של יחיד, החוב לביטוח לאומי נכנס לתוכנית הפירעון יחד עם שאר החובות, וככלל יתרתו יכולה להימחק בהפטר בסוף ההליך. כך נראית בפועל מחיקת חוב לביטוח לאומי.
בדרך יש שני דברים שכדאי להכיר. הראשון הוא דין קדימה. סכום שמעסיק ניכה משכר העובדים כדמי ביטוח ולא העביר לביטוח הלאומי נהנה מדין קדימה, וכך גם תשלום חובה שנפרס בהסדר פריסה שנחתם לפני הצו, לגבי הקרן בלבד ועד שלוש שנים של חיובים מתוך ההסדר. מי שרוצה להבין איך זה משפיע על חלוקת הכסף בין הנושים יכול לקרוא על דין הקדימה בהליך חדלות פירעון.
השני הוא חוב מזונות. חוב מזונות שנקבע בפסק דין אינו נמחק בהפטר כברירת מחדל, ובית המשפט רשאי להחיל עליו הפטר רק בנסיבות חריגות. חובות כאלה מגיעים לא פעם דרך הביטוח הלאומי, שמשלם מזונות לזכאים וגובה אותם מהחייב. בהרחבה על כך במאמר מה קורה לחוב מזונות בפשיטת רגל.
| נושא | הסכם תשלומים מול הביטוח הלאומי | הליך חדלות פירעון |
|---|---|---|
| למי מתאים | חוב אחד שאפשר לפרוע לאורך זמן | כמה חובות שגדולים מהיכולת לפרוע אותם |
| קנסות והצמדה | אפשר לבקש הפחתה מנומקת | נכנסים לתוכנית הפירעון עם שאר החוב |
| המעמד מול הביטוח הלאומי | כל זמן שמקיימים את ההסכם, החייב נחשב כמי ששילם | החוב נכלל בתביעות החוב של ההליך |
| מה קורה ליתרה | משולמת במלואה, עם ריבית על הפריסה | יכולה להימחק בהפטר בסוף ההליך |
היתרון של הליך כולל במצב כזה הוא שהוא מאחד את הכל: החוב לביטוח לאומי, החוב למס הכנסה והחובות לבנקים נכנסים לתוכנית אחת, במקום כמה גופים שגובים כל אחד בנפרד. שאלת הקדימות של חובות לרשויות, ובהם הביטוח הלאומי, נדונה בהרחבה בסקירה על ביטוח לאומי חדלות פירעון.
מצב נפוץ: העסק נסגר, ההכנסות ירדו, ובביטוח הלאומי עדיין רשום עצמאי פעיל. כל עוד הסגירה לא דווחה, המקדמות עלולות להמשיך להיקבע לפי ההכנסה הקודמת, והחוב ממשיך לגדול על הכנסה שכבר לא קיימת. לכן הצעד הראשון אחרי סגירת עסק הוא דיווח מסודר, ואחריו בדיקה של מה שנצבר. אצל עוסק שאינו חברה, חובות העסק והחובות האישיים הם של אותו אדם, ולכן כדאי להכיר גם את המסלול של שיקום כלכלי לעצמאי.
חוב לביטוח לאומי אחרי סגירת עסק יושב לפעמים לצד חובות אחרים של אותו עסק, למע"מ, לספקים או לבנק. מי שעומד מול התמונה הזו יכול להתחיל מהמדריך על איך לצאת מחובות, שמסדר את האפשרויות לפי גובה החובות והיכולת לפרוע אותם.
הדבר החשוב הוא לא לחכות שהמכתבים יפסיקו להגיע. חוב של עסק שנסגר לא נעלם עם הסגירה, וככל שהוא מתגלה מאוחר יותר, כך גדל החלק שלו שהוא קנסות והצמדה.
כשהחוב כבר הגיע לעיקול, כשיש מחלוקת על הסכום או על התקופות, כשחלק מהחוב ישן מאוד, וכשהוא אחד מכמה חובות שצריך לטפל בהם יחד.
חוב קטן וחדש אפשר לרוב להסדיר ישירות מול הביטוח הלאומי, ובירור חוב ביטוח לאומי פשוט אינו דורש ליווי. כשהחוב נמצא באחד המצבים האלה, החלטה לא נכונה עולה כסף, ושם כדאי שעורך דין יבחן אותו.
במשרד שלנו העבודה מתחילה בפירוק החוב ובבדיקת התאריכים מול סעיף 363א, ממשיכה בבקשה מנומקת להפחתת קנסות ובבניית הסכם תשלומים שאפשר לעמוד בו, ולפעמים מסתיימת בהחלטה שהדרך הנכונה היא הליך כולל. עורך דין שיקום כלכלי רואה בחוב לביטוח לאומי חלק מהתוכנית, ולא משימה נפרדת.
במשרד עו"ד מישאל גאון מסתכלים על חוב בביטוח לאומי קודם כל כמספרים ותאריכים. כשהפירוק ברור, רואים מה אפשר לצמצם, מה כבר מחוץ לתקופת הגבייה, ומה הדרך שסוגרת את החוב בלי לסכן את הזכויות.
המשרד מלווה חייבים בחובות לרשויות ובחדלות פירעון, עם 99% הצלחה, ולכן ההמלצה נבנית על התמונה כולה ולא על החוב שהגיע אחרון.
המטרה אינה רק לסגור את המכתב האחרון שהגיע, אלא לצאת עם חוב סגור, בלי עיקולים ובלי סיכון לזכויות שתצטרכו בהמשך.
פירוק החוב לקרן, קנסות והצמדה, ובדיקה של העיקולים ושל החובות הנוספים, יבהירו מה אפשר לצמצם ומה הדרך הנכונה לסגור את החוב בלי לפגוע בזכויות.
