בס"ד
- התקשרו עכשיו: 03-507-7730
- שלחו לנו מייל: mishael@gaon-law.co.il
- עו"ד מקרקעין גאון בנדל"ן
- עו"ד גאון חדלות פירעון
משרד עו"ד מישאל גאון מלווה חייבים בבקשה לצו תשלומים, מהטופס והמסמכים ועד להחלטת הרשם, כדי שהתשלום החודשי שייקבע יהיה תשלום שאפשר לעמוד בו.
הבקשה עצמה נראית כמו טופס, אבל בפועל היא הרגע שבו נקבע כמה תשלמו כל חודש ולכמה זמן, ולכן מה שמוצג בה חשוב יותר מהמהירות שבה היא מוגשת.
צו תשלומים הוצאה לפועל הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שמחלקת את החוב לתשלומים חודשיים לפי היכולת של החייב, במקום לדרוש את כולו בבת אחת.
בלשון הרשמית הוא נקרא צו חיוב בתשלומים, והבסיס שלו הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 והתקנות שהותקנו מכוחו. הוא נועד לחייב שמודה שהחוב קיים, אבל אין לו את הסכום כולו. במקום שהזוכה ימשיך לפעול בעיקולים ובהגבלות, החייב מציג לרשם את התמונה הכלכלית שלו, והרשם קובע תשלום חודשי שמתאים ליכולת הזו.
הנקודה שחייבים להבין מההתחלה היא שהתשלום לא נקבע לפי גובה החוב, אלא לפי מה שהחייב מסוגל לשלם. חוב גבוה יכול להסתיים בתשלום חודשי צנוע, וחוב נמוך יכול להסתיים בתשלום שקשה לעמוד בו, והכל תלוי במה שהרשם רואה בבקשה ובמסמכים.
במשרד עו"ד מישאל גאון מתחילים כל בקשה לצו תשלומים מבדיקה של כל התיקים הפתוחים, ולא רק של התיק שבגללו הגיעה האזהרה. חייב שיש לו כמה תיקים בהוצאה לפועל ומבקש צו תשלומים רק באחד מהם, עלול לגלות שהתשלום שהתחייב אליו בתיק אחד משאיר אותו בלי יכולת לעמוד בשאר.
כשהתמונה המלאה ברורה, אפשר להחליט אם מבקשים צו תשלומים בכל תיק בנפרד, אם נכון לבקש איחוד תיקים, או אם החובות כבר גדולים מכדי שפריסה תפתור אותם. מי שמתלבט אם בכלל מדובר בתיק שנפתח נגדו יכול לקרוא קודם מה עושים כשנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.
ארבע שאלות קצרות נותנות כיוון ראשוני עוד לפני שאוספים מסמכים, ומבחינות בין מצב שבו צו תשלומים הוא הצעד הטבעי לבין מצב שבו כדאי לבדוק דרך אחרת.
הבדיקה אינה מחליפה עיון בתיק עצמו, אבל היא עוזרת לדעת מאיפה להתחיל.
שאלה 1 מתוך 4
האם כבר נפתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל?
שלושת התנאים שהשאלות בודקות הם אותם תנאים שהרשם בודק, יש תיק פתוח, החוב אינו שנוי במחלוקת, והפירעון אפשרי רק בתשלומים. כשאחד מהם לא מתקיים, בקשה לצו תשלומים עלולה לא לפתור את הבעיה, ולפעמים אף לסבך אותה.
לדוגמה, מי שחולק על גובה החוב ומגיש בקשה לצו תשלומים עשוי להיתפס כמי שמודה בסכום כולו. במצב כזה קודם מבררים את המחלוקת, ורק אחר כך מחליטים על פריסה.
את הבקשה יכול להגיש חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל על חוב כספי, שמודה בחוב, ושאינו יכול לשלם אותו במלואו ובבת אחת אלא רק בתשלומים.
התיק יכול להיות תיק של פסק דין כספי, תיק של שטרות כמו צ'קים שחזרו, או תיק של תביעה על סכום קצוב. מצבים נפוצים שבהם מגישים את הבקשה הם חייב שקיבל אזהרה ואינו מסוגל לשלם את הסכום, חייב שקיבל באזהרה הצעת פריסה ואינו יכול לעמוד בה, וחייב שכבר יש לו צו תשלומים ורוצה לשנות אותו.
הצעת פריסה באזהרה קיימת בתיקים של עד ₪50,000. היא נקבעת לפי הסכום ולא לפי המצב האישי, ולכן פריסת חוב בהוצאה לפועל שמוצעת באזהרה לא תמיד משקפת את מה שבאמת אפשר לשלם. מי שהתשלום המוצע באזהרה גבוה מדי עבורו, זה בדיוק המקרה שבו מגישים בקשה לצו תשלומים הוצאה לפועל.
כמה פרטים על התיק מספיקים כדי לדעת אם צו תשלומים הוא המסלול הנכון, ומה צריך להכין לפני ההגשה. ההודעה נשלחת ישירות ל-WhatsApp של המשרד.
אחרי שהפרטים מגיעים, עוברים איתכם על התיקים הפתוחים, על גובה החוב ועל ההכנסות, ומחליטים יחד מה מגישים ומתי. אם יש כבר עיקול או הגבלה, זה הזמן לבנות גם את הבקשה להסרתם.
מי שמעדיף לבדוק את התמונה הרחבה יותר של ייצוג חייבים יכול לקרוא על העבודה של עורך דין הוצאה לפועל במשרד, מהטיפול בתיק בודד ועד לניהול של כמה תיקים במקביל.
לקוחות של משרד עו"ד מישאל גאון מספרים בקצרה איך נראה הליווי בפועל, מהרגע שהגיעו עם תיקים פתוחים ועד שהייתה להם תוכנית ברורה.
המשותף לרוב המקרים שמגיעים למשרד הוא לא סוג החוב אלא התחושה שהמצב יצא משליטה. אזהרה מגיעה, אחריה עוד אחת, והתשלומים שהוצעו לא מתאימים למה שנשאר בסוף החודש.
צו תשלומים הוא לרוב הצעד הראשון שמחזיר את התחושה הזו לידיים, כי הוא הופך חוב פתוח לסכום חודשי ידוע, שנקבע לפי מה שבאמת אפשר לשלם.
בקשה לצו תשלומים הוצאה לפועל מוגשת בחמישה שלבים, והסדר שלהם חשוב, כי טעות בשלב מוקדם, כמו מסמך חסר או הצעה לא מבוססת, מתגלגלת להמשך.
הדבר שהכי קל לפספס הוא שהבקשה אינה רק טופס. היא מורכבת מטופס 233, משאלון על המצב הכלכלי ומכתב ויתור על סודיות שנחתם בפני גורם מוסמך, וממסמכים שמוכיחים כל מספר שכתוב בשאלון.
בדיקת התיקים הפתוחיםלפני שממלאים משהו, בודקים כמה תיקים יש, מה גובה כל חוב, ואם בחלק מהם כבר הוטלו עיקולים או הגבלות. זו הבדיקה שקובעת אם מגישים בקשה בתיק אחד, בכמה תיקים, או בקשה לאיחוד.
מילוי טופס 233טופס 233 הוצאה לפועל הוא הטופס של בקשה לצו חיוב בתשלומים, והוא משמש גם לבקשה לשינוי צו תשלומים קיים. בטופס מציעים את התשלום החודשי שאתם מסוגלים לשלם.
שאלון וכתב ויתור על סודיותטופס 529 הוא שאלון על ההכנסות, ההוצאות והנכסים, והוא נחתם בפני פקיד לשכת ההוצאה לפועל או בפני עורך דין. מצרפים אליו צילום תעודת זהות עם הספח.
צירוף המסמכים והגשהמצרפים את המסמכים שמאמתים את מה שכתוב בשאלון, ומגישים ללשכה שבה מתנהל התיק, באזור האישי, במייל, בפקס, בדואר או בהגעה עם תור מראש.
תשלום עד להחלטהמרגע ההגשה משלמים את התשלום החודשי שהוצע בבקשה, שאינו יכול להיות נמוך מ-₪150, עד שהרשם מחליט.
הבקשה עצמה זמינה גם בשירות המקוון של רשות האכיפה והגבייה, אבל הזמינות של הטופס לא אומרת שהבקשה פשוטה. השאלון שואל על כל מקור הכנסה ועל כל הוצאה, והרשם מצפה שכל נתון יגובה במסמך.
שלב חמש הוא זה שאנשים נוטים לשכוח. מי שמגיש בקשה ומפסיק לשלם עד שתגיע ההחלטה, מציג לרשם בדיוק את ההפך ממה שהבקשה אמורה להראות, כלומר שהוא לא מתכוון לעמוד בתשלומים.
הזמן מהמצאת האזהרה ועד ההגשה מוגבל, ואחריו עלולים להתווסף לחוב ריבית ושכר טרחה. אפשר לבדוק את התיק עוד השבוע ולהגיש בקשה מסודרת בזמן.
המסמכים הם הלב של הבקשה, כי הרשם קובע את התשלום החודשי לפי מה שהם מראים על ההכנסות וההוצאות, ולא לפי מה שכתוב בשאלון בלבד.
רשימת המסמכים לטופס 233 הוצאה לפועל נגזרת מהמצב של כל חייב, והיא מאמתת את מה שנכתב בשאלון, טופס 529. ברוב הבקשות היא כוללת את אותם סוגי מסמכים, על ששת החודשים האחרונים. לא רק של המבקש עצמו, אלא גם של בן או בת הזוג ושל בני משפחה בגירים שגרים באותו בית.
הטעות הנפוצה היא לצרף רק את מה שקל להשיג. בקשה שחסר בה אישור מבנק אחד או שההוצאות בה לא מתועדות מקבלת לרוב דרישה להשלמת מסמכים, וזה מאריך את הדרך עד להחלטה.
טעות נפוצה אחרת היא לא להציג הוצאות אמיתיות. הוצאה קבועה שלא מופיעה במסמכים לא קיימת מבחינת הרשם, והתשלום החודשי ייקבע כאילו הכסף הזה פנוי.
כשמארגנים את המסמכים לפי הקבוצות האלה, הבקשה נקראת כתמונה אחת ברורה ולא כערימת דפים. זה חוסך שאלות, חוסך דרישות להשלמה, ומאפשר לרשם להחליט על בסיס מה שהוגש.
חשוב גם שהמספרים בשאלון יתאימו למסמכים. אי התאמה בין ההכנסה שנכתבה לבין מה שמופיע בתלושים או בדפי החשבון היא בדיוק הדבר שמוביל לזימון לחקירת יכולת.
התשלום החודשי נקבע לפי היכולת הכלכלית של החייב, כפי שהיא עולה מההכנסות, מההוצאות ומההרכב המשפחתי שמוצגים בבקשה ובמסמכים שמצורפים אליה.
הסכום שמציעים בטופס הוא נקודת הפתיחה, והוא לא יכול להיות נמוך מ-₪150. הרשם אינו מחויב לקבל אותו. הוא יכול לקבוע סכום גבוה יותר אם הוא מתרשם שהיכולת גדולה ממה שהוצג, והוא יכול לזמן לחקירת יכולת אם הוא לא מקבל תמונה מספיקה מהמסמכים.
מה שמשפיע על הסכום הוא לא רק גובה המשכורת. מספר הנפשות בבית, הוצאות על דיור, על ילדים ועל טיפול רפואי, והתחייבויות קבועות אחרות, כולם חלק מהתמונה, בתנאי שהם מוצגים ומגובים.
כשהזוכה מסכים להסדר תשלומים בהוצאה לפועל, מגישים את ההסכמה שלו לאישור הרשם. זה יכול לקצר את הדרך, אבל כדאי לבדוק היטב שהסכום שהוסכם באמת אפשרי לאורך זמן, ולא רק נשמע סביר בשיחה. מתי נכון לנהל משא ומתן כזה פירטנו בעמוד על הסדר חוב מול הזוכה.
וכשיש כמה תיקים, החשבון משתנה. פריסת חוב בהוצאה לפועל בכל תיק בנפרד יכולה להצטבר לסכום שאין לו כיסוי, ואז כדאי לבדוק אם הרשם יאחד את התיקים לתשלום אחד.
הסכום שהוצע באזהרה או בהצעה של הזוכה אינו הסכום היחיד האפשרי. בקשה שמגובה במסמכים יכולה להציג לרשם את היכולת האמיתית שלכם לשלם.
המועד להגשת הבקשה נמדד מיום שהאזהרה הומצאה לחייב, והוא 20 או 30 ימים לפי סוג התיק. אפשר להגיש גם אחריו, אבל אז החוב עלול לגדול.
הגשה בזמן אינה רק עניין פורמלי. אחרי המועד לחוב עלולים להתווסף ריבית ושכר טרחת עורך דין של הזוכה, כך שכל שבוע של המתנה עולה כסף.
| סוג התיק | המועד להגשת הבקשה | אם מגישים אחרי המועד |
|---|---|---|
| פסק דין כספי | 20 יום מהמצאת האזהרה | אפשר להגיש, אבל עלולים להתווסף ריבית ושכר טרחה |
| שטרות, כמו צ'קים שחזרו | 20 יום מהמצאת האזהרה | אפשר להגיש, אבל עלולים להתווסף ריבית ושכר טרחה |
| תביעה על סכום קצוב | 30 יום מהמצאת האזהרה | אפשר להגיש, אבל עלולים להתווסף ריבית ושכר טרחה |
| צו תשלומים קיים שצריך לשנות | בכל שלב של התיק | עדיף לפני שנוצר פיגור בתשלומים |
המשמעות המעשית בכל צו תשלומים הוצאה לפועל היא שכדאי להתחיל לאסוף מסמכים ביום שהאזהרה מגיעה, ולא ביום שבו המועד כמעט עובר. שלושה שבועות נשמעים הרבה, אבל אישורים מבנקים ומהמסלקה הפנסיונית לוקחים זמן.
מי שהמועד כבר עבר לגביו לא צריך לוותר. הבקשה עדיין אפשרית, ולפעמים היא דווקא דחופה יותר, כי בזמן שעבר כבר יכלו להיפתח הליכים נוספים בתיק.
אחרי ההגשה הרשם בוחן את הבקשה ואת המסמכים, ולפי דף ההסבר של טופס 233 ההחלטה נשלחת לחייב בדואר בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה.
יש ארבע אפשרויות עיקריות, ולכל אחת משמעות אחרת לגבי מה עושים אחריה.
זימון לחקירת יכולת בהוצאה לפועל אינו סוף הדרך, אבל הוא הליך שדורש הכנה. בחקירה נשאלים על ההכנסות, על ההוצאות ועל הנכסים, והיא יכולה להסתיים גם בהכרזה על חייב מוגבל באמצעים. את המשמעות של הכרזה כזו פירטנו בעמוד על ההגבלות על חייב מוגבל באמצעים.
כשיש לחייב כמה תיקים, הרשם יכול גם לשקול איחוד שלהם. זו אפשרות שכדאי להעלות ביוזמה בבקשה עצמה, כשהיא מתאימה למצב.
לא מעצמו. אישור הבקשה לצו תשלומים אינו מבטל ואינו מעכב באופן אוטומטי הגבלות ועיקולים שהוטלו על החייב לפני כן, ולשם כך נדרשת בקשה נפרדת.
זו אחת הנקודות שהכי מפתיעות חייבים. הם מקבלים צו תשלומים, משלמים בזמן, ומגלים שהעיקול על המשכורת או על החשבון עדיין במקומו, כי הסרת עיקול או הגבלה דורשת בקשה עם נימוקים משלה.
לכן כשיש כבר הליך פעיל נגדכם, בונים את שתי הבקשות יחד. את הדרך להסרת עיקולים פירטנו בעמודים על ביטול עיקול משכורת, על ביטול עיקול חשבון בנק ועל עיקול רכב. הצו מראה לרשם שהחייב משתף פעולה ומשלם, וזה בסיס טוב לבקש שהעיקול יוסר.
אחרי שהצו ניתן, החוב הופך לתשלום חודשי קבוע, והעמידה בו היא מה שקובע אם התיק יתקדם בשקט או שהזוכה יחזור להליכי גבייה נגד החייב.
מ-01.01.2025 יש לכך גם משמעות כספית ישירה. חייב שמשלם במועד לפי צו התשלומים עשוי ליהנות מאחת משתי הטבות, אי הוספה של ריבית פיגורים לקרן החוב, או הפחתה של 25% מסך הריביות. ההטבה מותנית בעמידה בתשלומים, וזו סיבה נוספת לבקש מלכתחילה סכום שאפשר לעמוד בו לאורך זמן.
הדבר החשוב ביותר בשלב הזה הוא לא להפסיק לשלם כשמשהו משתנה. אם ההכנסה יורדת או שהמצב המשפחתי משתנה, הדרך הנכונה היא בקשה לשינוי הצו, ולא דילוג על תשלום.
כדאי גם לשמור אישור על כל תשלום. אם בעתיד תעלה שאלה על העמידה בצו, האישורים הם ההוכחה שהתשלומים שולמו ובזמן.
בדיקה של ההכנסות, ההוצאות והתיקים הפתוחים נותנת תמונה של הסכום שאפשר להציע לרשם, עוד לפני שממלאים את הטופס ומגישים את הבקשה.
צו תשלומים אינו קבוע לנצח. כשהיכולת הכלכלית משתנה, מגישים בקשה לשינוי צו תשלומים, ואפשר להגיש אותה בכל שלב של התיק.
הבקשה לשינוי מוגשת באותו טופס 233, והיא דורשת להראות מה השתנה. ירידה בהכנסה, אובדן מקום עבודה, מחלה, לידה או שינוי בהוצאות הדיור, כל אחד מאלה יכול להצדיק שינוי, בתנאי שהוא מגובה במסמכים.
העיקרון הוא להגיש לפני הפיגור ולא אחריו. מי שכבר צבר חוב בתשלומי הצו מגיע לבקשה מעמדה חלשה יותר, כי הרשם רואה קודם כל שהצו הקודם לא קוים.
בתיק מזונות שפתח מקבל המזונות בעצמו, ולא המוסד לביטוח לאומי, ההוצאה לפועל אינה משנה את התשלום החודשי השוטף שנקבע בפסק הדין. שינוי שלו נעשה רק בבית המשפט שקבע אותו.
מה שכן אפשרי הוא בקשה לצו תשלומים בתיק מזונות על חוב העבר, כלומר על המזונות שהצטברו ולא שולמו. טופס 233 משמש גם לפריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל, כך שאפשר להמשיך לשלם את המזונות השוטפים ובמקביל לפרוע את מה שהצטבר.
פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל נבחנת לפי אותה יכולת כלכלית כמו כל בקשה אחרת, ולכן גם כאן המסמכים הם שקובעים את גובה התשלום על חוב העבר.
צו תשלומים מתאים למי שיכול לפרוע את החוב כולו, רק לאורך זמן. כשהחובות גדולים מכדי שגם פריסה ארוכה תפתור אותם, השאלה משתנה.
במצב כזה בוחנים הליך חדלות פירעון, שבסופו אפשר לבקש הפטר על יתרת החוב. שם יש מסלול תשלומים אחר, שאותו פירטנו בעמוד על צו תשלומים בפשיטת רגל, והוא אינו אותו צו שניתן בהוצאה לפועל.
| נושא | צו תשלומים בהוצאה לפועל | הליך חדלות פירעון |
|---|---|---|
| למי מתאים | חוב שמודים בו, ואפשר לפרוע אותו בתשלומים | חובות שלא ניתן לפרוע במלואם גם בפריסה |
| מה קורה לחוב | נפרע במלואו, בתשלומים חודשיים | בסוף ההליך אפשר לבקש הפטר על היתרה |
| עיקולים והגבלות קודמים | לא מתבטלים מעצמם, נדרשת בקשה נפרדת | הליכי הגבייה מוקפאים עם צו לפתיחת הליכים |
| מי מחליט | רשם ההוצאה לפועל | הממונה ובית המשפט, או רשם ההוצאה לפועל לפי היקף החוב |
הבחירה בין השניים אינה עניין של העדפה אלא של חשבון. אם התשלום החודשי שאפשר לעמוד בו פורע את החוב בזמן סביר, צו תשלומים הוא הדרך הפשוטה יותר. אם הריבית אוכלת את התשלומים והקרן כמעט לא יורדת, זה סימן שכדאי לבחון את החלופה.
חייב שכבר נמצא בהליך חדלות פירעון ורוצה להקטין את התשלום שם, יפנה לבקשה אחרת לגמרי, שאותה פירטנו בעמוד על בקשה להפחתת צו תשלומים בחדלות פירעון.
עורך דין לא ממלא את הטופס במקומכם, אלא בונה את הבקשה כך שהרשם יראה את היכולת הכלכלית האמיתית ויקבע תשלום שאפשר לעמוד בו.
העבודה מתחילה בבדיקה של כל התיקים, ממשיכה בהחלטה אם לבקש צו בכל תיק, לנהל הסדר תשלומים בהוצאה לפועל מול הזוכה, לבקש איחוד או לבחון חדלות פירעון, ונמשכת בהכנת השאלון והמסמכים כך שכל נתון מגובה. כשיש עיקולים, מכינים במקביל את הבקשה להסרתם, וכשמגיע זימון לחקירת יכולת, מתכוננים אליו מראש.
במשרד עו"ד מישאל גאון אנחנו מסתכלים על צו התשלומים כחלק מתוכנית, ולא כטופס בודד. השאלה שאנחנו שואלים היא לא רק איך מגישים את הבקשה, אלא מה יקרה בתיק בשנה הקרובה אחרי שהיא תאושר.
כך נבנית בקשה לצו תשלומים הוצאה לפועל שמחזיקה לאורך זמן, ולא בקשה שמתקבלת היום ונשברת בעוד כמה חודשים.
המשרד מלווה חייבים בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון, עם 99% הצלחה, ולכן ההמלצה נגזרת מהמצב של התיק שלכם ולא מהמסלול שהמשרד מכיר.
המטרה אינה רק לקבל צו תשלומים הוצאה לפועל, אלא לצאת עם תשלום חודשי ידוע, עם עיקולים שמטופלים, ועם תמונה ברורה של מה עוד נשאר בתיק.
בדיקה של התיקים הפתוחים, ההכנסות וההוצאות תבהיר אם צו תשלומים הוא הצעד הנכון, מה אפשר להציע לרשם ומה צריך להכין לפני ההגשה.
