מי שרוצה לגבות חוב, הדרך היחידה על פי חוק חדלות פירעון עורכי דין היא באמצעות תביעה בבית משפט ולאחר שנפסק לטובתו הוא יכול לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד החייב. במסגרת התיק מופעלים סנקציות שונות ואמצעי לחץ נגד החייב אך לעומת זאת יש גם הקלות והגנות מסוימות שהחוק נותן לחייבים, וזאת כדי לאפשר להם לשלם את החוב במידה התפורה למידותיהם ויכולתם. במשך השנים הוכנסו תיקונים בחוק המקלים עוד יותר עם החייבים. בין התיקונים ניתן למנות את תיקון 47, תיקון 57, תיקון 58 ותיקון 55 לחוק ההוצאה לפועל. מה הם התיקונים ומשמעותם ועד מתי הם תקפים?
המטרה של פתיחת תיק הוצאה לפועל
תיק הוצאה לפועל מאפשר לנושה להפעיל לחץ על אדם או גוף שחייב לו כסף על פי פסק דין של בית משפט. החוק המאפשר פתיחת תיק הוצאה לפועל התקבל בכנסת בשנת 1967-תשכ”ז. אך מאז הוכנסו בו שינויים ותיקונים שונים בהתאם לסיטואציות שנוצרו בשטח. התפיסה של מערכת החוק לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל היא להקל על החייב לשלם את חובותיו ולחתור למצב של סגירת תיקים בהוצאה לפועל. ולכן במשך השנים הוכנסו שינויים המקלים עם החייבים בעיקר בעניין ריביות הפיגורים.
תיקון 58 לחוק ההוצאה לפועל
חייבים רבים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל אינם יכולים לשלם את כל החוב הנתבע בתשלום אחד ובאופן מיידי. לכן קבע חוק ההוצאה לפועל כי כל מי שעומד בקריטריונים ולאחר חקירת יכולת בהוצאה לפועל ניתן לקבוע עבורו הסדר חובות בהוצאה לפועל. החיסרון בהסדר תשלומים זה הוא שהחוב ממשיך לצבור ריביות פיגורים עד תשלום מלוא החוב וכך יוצא שלמרות שהחייב עומד בתשלומים החוב הולך ותופח והוא מתקשה לראות את הסוף. לפיכך, הוצע בכנסת ב-2018 להכניס את תיקון 58 לחוק ההוצאה לפועל. תיקון 58 לחוק ההוצאה לפועל אומר שכל עוד החייב משלם את התשלומים בזמן באופן עקבי ורציף הוא יקבל הנחה בריביות הפיגורים בשיעור של 25%. יצוין כי תיקון 58 לחוק ההוצאה לפועל אכן התקבל ונקבע בחוק.
תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל – מתן הפטר מלא לחייבים
לעומת תיקון 58 שבא להיטיב עם חייב שעומד בתשלומים, תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל הוא דווקא תיקון הנוגע למתן הפטר מהחובות למי שלא רוצה לשלם את חובותיו. תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל קבע כי הרשם יכול לתת הפטר לחייב מוגבל באמצעים. תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל היה תקף עד ל-5 בספטמבר 2018. התיקון הוכנס לחוק כהוראת שעה החל מ-5 לספטמבר למשך 3 שנים. לאחר מכן הוארך המועד לשנה נוספת כפי שתראו להלן. ההפטר שניתן במסגרת הוראת שעה זו ניתן לחייבים העונים לקריטריונים שנקבעו בחוק, שהתשלומים ששילמו היו כה נמוכים עד שהם הצליחו בקושי לכסות את הריביות על החובות וגם לאחר כמה שנים של עמידה בהסדר התשלומים לא הצליחו להקטין את קרן החוב. תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל היטיב עם חייבים מוגבלים באמצעים, ואפשר להם להיכנס לתהליך של שיקום כלכלי.
תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל – האם זה עדיין בתוקף?
תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל בא להוסיף לתיקון הקודם – תיקון 47 שהיה תקף בתור הוראת שעה בלבד. התיקון הוסיף שנה לחלות התיקון הקודם (47). תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל קבע כי ההפטר יינתן עד שנה לאחר מכן. כלומר עד 5 בספטמבר 2019. לאחר מכן, עקב פיזור הכנסת ב-12.12.2019, הוארך תוקף ההוראה עד לתחילת 2020. על פי דוברות משרד האכיפה והגבייה הגישו יותר מ-7,500 חייבים בקשות להפטר, מתוכם יותר מ-2500 אושרו על ידי הרשמים של ההוצאה לפועל. כיום שונה שם החוק לחוק חדלות פירעון ובמסגרתו לא ניתן כלל להגיש בקשה להפטר.
תיקון 55 לחוק ההוצאה לפועל
במסגרת הליך גירושין מחייב בית הדין את הבעל להמשיך לפרנס את ילדיו הקטינים שנולדו מנישואין אלו גם לאחר הגירושין. הילדים מקבלים את תשלום המזונות דרך הביטוח הלאומי שגובה את הכסף מהאב בשבילם. בכל שנה נפתחים אלפי תיקי מזונות בביטוח הלאומי, וחלק גדול מהם מתגלגל להוצאה לפועל ולבית המשפט עקב אי עמידה של האב בתשלומים. בעבר לא היה ניתן לפרוס את החוב לתשלומים אך לאחר תיקון 55 לחוק ההוצאה לפועל שהתקבל ב-2018 ניתנת לרשם סמכות לפריסת חוב המזונות. על פי תיקון 55 לחוק ההוצאה לפועל, כדי לקבל החלטה על הרשם לזמן את החייב לחקירת יכולת כלכלית, ולפיה הוא מחליט האם יש צדק בפריסת התשלומים והמידה והדבר אינו פוגע בזוכים – כלומר בילדיו הקטינים של החייב.
