כשמדברים על תקנות ההוצאה לפועל צריכים להכיר את המושגים הבסיסיים, מי מוגדר ‘חייב’, מה זה חייב מוגבל באמצעים, מה זה הוצאה לפועל, ומה זה איחוד תיקים, וגם מה חלקה של האישה בפשיטת רגל של בעלה. על כל זאת ועוד תקראו במאמר הנוכחי.
תקנות ההוצאה לפועל באיחוד תיקים, בחייב מוגבל באמצעים ופשיטות רגל
בהתאם לחוק ההוצאה לפועל שנחקק ב-1967 הוסמך שר המשפטים לקבוע את תקנות ההוצאה לפועל, ואכן ב-1979 תש”ם נקבעו תקנות ההוצאה לפועל. בהתאם לתקנות רשאי כל זוכה, בין בפסק דין אזרחי, ובין בפסק דין של משכנתא או כל תביעה אחרת, להגיש ‘בקשת ביצוע’ לביצוע פסק הדין באמצעות מערכת האכיפה והגבייה של משרד המשפטים, המוכרת כלשכת ההוצאה לפועל. לשכת ההוצאה לפועל יכולה להפעיל סנקציות כאלו ואחרות נגד החייב. במקרים רחוקים זה יכול להגיע לעיקול של מטלטלין, ואפילו פינוי ומכירה של המקרקעין. מצד אחד מדובר אמנם בסנקציות קשות אך מצד שני החוק מגן על האדם שלא ייקלע פתאום למצב בו יאבד את דירת מגוריו.
טופס הגבלות חייב בהוצאה לפועל
כל מי שתובע תשלום חוב זכאי להגיש טופס הגבלות חייב בהוצאה לפועל, בטופס הוא מגיש לרשות האכיפה והגבייה בקשה להטיל הגבלות המוגדרות בחוק כנגד החייב. במסגרת הגשת טופס הגבלות חייב בהוצאה לפועל ניתן לבקש להטיל הגבלה על יציאת החייב מהארץ. ניתן לבקש הטלת הגבלה על קבלת כרטיסי אשראי וצ’קים, וכן על קבלת או חידוש רישיון נהיגה ועוד ועוד. כדי להגיש בקשה צריך למלא טופס הגבלות חייב בהוצאה לפועל. בטופס מפרט הזוכה את ההגבלות שהוא רוצה להטיל על החייב. את הטופס ניתן להגיש כל עוד החייב אינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. הגשת הטופס אינה כרוכה בעלות כלשהי. אם מדובר בחוב של חברה ניתן להגיש בקשת הגבלה רק על: פתיחת חשבון בנק, משיכת צ’קים וקבלת כרטיסי אשראי.
התנאים המאפשרים הגשת בקשה הם:
- לאחר חצי שנה, אם החוב פלוס הריביות וההצמדה הם יותר מ-2500 ₪ והחייב קיבל התרעת תשלום.
- לאחר שנה, אם החוב פלוס הריביות וההצמדה הם יותר מ-500 ₪ והחייב קיבל התרעת תשלום.
את הטופס ניתן להוריד באתר רשות האכיפה והגבייה ועדיף להתייעץ קודם עם עו”ד חדלות פירעון.
איחוד תיקים מוגבל באמצעים
אם החייב אינו עומד בתשלום חובותיו, יכול רשם ההוצאה לפועל להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. ההכרזה על אדם כמוגבל באמצעים יכולה להתבצע בין כאשר מדובר בחוב אחד שאינו עומד בפירעונו, ובין אם מדובר באדם שהגיש בקשת איחוד תיקים מוגבל באמצעים זה עדיין סנקציה שניתן להפעיל נגדו. לא זאת בלבד אלא שבאיחוד תיקים מוגבל באמצעים הוא גם מוגבל בדברים נוספים, כמו: עיכוב יציאה מגבולות הארץ, הגבלה בקבלת כרטיס אשראי ועוד. כמו כן באיחוד תיקים מוגבל באמצעים לא יוכל לפתוח חברה או לתפקד בתפקיד בכיר בחברה. מוגבל באמצעים זכאי להגיש בקשת הפטר לקבלת פטור מחובותיו. בסוף 2019 חל שינוי בהגדרות חוק ההוצאה לפועל והחל מתאריך השינוי מוגדר החוק בתור חדלות פירעון. החל מתאריך זה, כל בקשה לאיחוד תיקים או להכרזה על אדם כמוגבל באמצעים, צריכים להיעשות במסגרת חוק זה. אך עם זאת, כל הכרזה על אדם כחייב מוגבל באמצעים שנעשתה בתקופת ובמסגרת החוק בגרסתו הישנה נשארת בתוקפה. גם הזוכה וגם החייב, וכמו כן הרשם בעצמו יכולים לבקש הכרזת מוגבל באמצעים, אם לבסוף הוא גם יוכרז כפושט רגל שמו יכנס כמובן לתוך רשימת אנשים בפשיטת רגל, שזו כבר בעיה בפני עצמה.
חלק האישה בפשיטת רגל של הבעל
במסגרת הסדרת חוב בהליך פשיטת רגל, יכולה אשתו להיות שותפה בהסדר, כלומר יכול להיות שחלק האישה בפשיטת רגל של הבעל תהייה אקטיבית. אך חשוב להדגיש כי השתתפות האישה בהסדר היא אופציונאלית ואינה מחויבת המציאות, כלומר היא אינה חייבת לשלם את החובות של בעלה. אבל היא צריכה להוכיח שאין לה מעורבות אקטיבית בצבירת החובות. במקרה של חובות שנוצרו בעסק של הבעל, חלק האישה בפשיטת רגל של הבעל הוא כדלהלן: אם היא בעלת מניות בחברה של הבעל או שחתמה ערבות על החובות או שהייתה מעורבת בעסק באופן פעיל, במקרים אלו היא לא יכולה להתנער מאחריות החובות. ומה קובעים תקנות ההוצאה לפועל במקרה של פטירת החייב? כלומר, מהו חלק האישה בפשיטת רגל של הבעל לאחר פטירתו? אם מונה מנהל עיזבון מעתיק בית המשפט את הצו לאחריותו של מנהל העיזבון. אם לא מונה מנהל עיזבון מעבירים את החוב ליורשיו של החייב, בין אם הוריש להם הנפטר על ידי צוואה, בין אם נקבעה זהות היורשים על פי הגדרת חוק הירושות. וכל זאת, כאמור במקרה שאשמת החובות מוטלת על המנוח ובמידה שהוא לא קיבל הפטר בפשיטת רגל.
