חוק ההוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל

מבולבלים? במאמר הבא נעשה סדר בעניין חוק ההוצאה לפועל. נגדיר ונתאר את השמות השונים והפרטים שלהם. מה אומר החוק, מיהו ה’חייב’ ומיהו ה’זוכה’, מי אחראי על ההוצאה לפועל, מה זה חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מה זה תהליך איחוד תיקים, האם תיק איחוד תיקים ללא הגבלות, או שהוא כולל הגבלות ואילו הגבלות. כמו כן, נכתוב על ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים, וכן מה דינו של תיק רדום בהוצאה לפועל. בקיצור לא תירדמו…

חוק ההוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל נחקק בשנת 1967 – תשכ”ז. החוק מעניק ללשכת ההוצאה לפועל המחוזית אפשרות לנקוט באמצעי ענישה נגד ‘חייב’ מתוקף פסק דין, חייב – על פי הגדרת החוק הוא מי שבית המשפט פסק שהוא חייב כסף ל’זוכה’, זוכה הוא מי שבית משפט פסק לזכותו. עד שלא ישלם החייב את מלוא חובותיו כולל הפרשי הצמדה ריבית והוצאות זכאי הזוכה לפתוח נגדו בהליך להוצאה לפועל של פסק הדין. הגוף הממונה על ההוצאה לפועל של פסק הדין הוא רשות האכיפה והגבייה, שיכול להכריז על אדם על היותו פושט רגל. בשנת 2018 הוכנס תיקון בהגדרות חוק ההוצאה לפועל, ומעתה פשיטת רגל תיקרא ‘חדלות פירעון ושיקום כלכלי’, החוק נכנס לתוקפו ב-15.9.2019. חוק ההוצאה לפועל מחייב את שר המשפטים להקים ‘לשכות הוצאה לפועל’ לפחות בכל מחוז, שתכלול בין היתר, מנהל לשכה ורשם. הרשם חייב להיות אזרח ישראלי שכשיר לשמש בתור שופט. חלוקת המחוזות לעניין זה היא לפי חלוקת המחוזות של בתי משפט השלום.

חוק ההוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל. התייעצו עם המומחים לגבי ההגדרות

תהליך איחוד תיקים

מה זה תהליך איחוד תיקים? עוד הרבה לפני הכרזה על פשיטת רגל, ישנו כלי חוקי נפוץ ובסיסי מאוד, והוא פתיחת תיק בהוצאה לפועל נגד החייב. בלשכת ההוצאה לפועל מצד אחד מבצעים חקירת יכולת של החייב, ופורסים את החוב לתשלומים נמוכים – בהתאם ליכולות החייב, אך מצד שני מפעילים נגדו הגבלות שונות שימנעו ממנו להתחמק מהחובות. חייב שנפתחו נגדו בהוצאה לפועל שני תיקים או יותר, זכאי לבקש להיכנס למה שנקרא: תהליך איחוד תיקים. כאשר נפתח תהליך איחוד תיקים בודקים את סך החובות של החייב וממה הן מורכבות. לאחר חישוב סך החובות הוא נדרש לשלם תשלום חודשי בגובה של 3% מסך החובות. התשלום החודשי מתחלק באופן יחסי לפי היחס של כל נושה, כלומר נושה שהחוב אליו הוא 50% מסך חובות החייב יקבל 50% מהתשלום החודשי. ההסדר נעשה כאמור, לאחר בדיקת הרכב החובות. חוב בתיק מזונות אינו יכול להיכלל באיחוד התיקים. תהליך איחוד תיקים אינו מפסיק הליכים משפטיים שננקטו כנגד החייב, וגם אינו מפסיק צבירת ריביות בתיק, עם זאת הוא יכול לבקש ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.

תהליך איחוד תיקים
תהליך איחוד תיקים. איך זה עובד?

איחוד תיקים ללא הגבלות – יש כזה דבר?

לאחר קבלת בקשת האיחוד רשאי הרשם להפעיל הגבלות כנגד החייב. כגון עיקול נכסיו, צו המורה על עיכוב יציאה מגבולות הארץ ועוד. חייבים רבים שואלים האם קיים איחוד תיקים ללא הגבלות? אז התשובה היא כן. קיימת מציאות של איחוד תיקים ללא הגבלות. החייב יכול לבקש לא להטיל עליו צו עיכוב יציאה, בשל נסיבות מיוחדות, כגון עבודה בחו”ל או מצב בריאותי. כמו כן, עיקול נכסים הוא לא דבר הכרחי ולא בכל איחוד תיקים חייב הרשם להטיל צו עיקול. אדם שנקלע לחובות שלא באשמתו זכאי לקבל איחוד תיקים ללא הגבלות. שכן, סביר להניח שאדם שנקלע לחובות בתום לב אינו קרימינולוג מנוסה ולא ינסה לברוח לחו”ל או להבריח נכסים על מנת לחמוק מתשלום חובותיו. בנוסף, חשוב לדעת כי בהגשת בקשה לביטול הגבלות יבדוק הרשם את מוסר התשלומים של החייב מעת פתיחת התיק בהוצאה לפועל עד להגשת הבקשה.

איחוד תיקים ללא הגבלות
מומחים לאיחוד תיקים ללא הגבלות

ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים

דיברנו על הגבלות הכרוכות לבקשת איחוד תיקים, כעת נדבר על ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים. כאמור, אדם שחייב כסף לכמה גופים, פרטיים או עסקיים, ונפתחו נגדו מספר תיקים בהוצאה לפועל רשאי לבקש בקשה לאיחוד תיקים, כל התיקים הופכים לתיק אחד, וכל ענייני החובות, גבייה, בקשות של הנושים וכו’ מתרכזות סביב אותו תיק אחד ויחיד. וכך גם החייב מתעסק רק בחוב אחד, בסכום אחיד, ובתאריך תשלום אחד בכל חודש. כדי שתאושר הבקשה חייב הרשם להיות משוכנע במאת האחוזים כי החייב מסר אינפורמציה אמתית בקשר למצב הכלכלי שלו, וכן שהוא אכן רוצה לשלם את כל חובותיו. ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים הוא שבאיחוד תיקים הוא צריך לעמוד בתשלומים שנקבעו לו, אם אינו יכול לעמוד בתשלום הוא מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, שזה דומה לפשיטת רגל למרות שאינו נכנס לתוך רשימת אנשים בפשיטת רגל. כמו כן, ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים הוא שאין חובת חקירת יכולת לפני הכרזה על אדם כחייב מוגבל באמצעים.

ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים
מה ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים?

תיק רדום בהוצאה לפועל

כאשר החייב משלים את פירעון החוב נסגר תיק ההוצאה לפועל. מי רשאי לבקש בקשה לסגירת התיק? לאחר תשלום החוב רשאים הן החייב והן הזוכה לבקש מהוצאה לפועל לסגור את התיק. מה קורה עם תיקים פתוחים שלא נפרעים על פני שנים ארוכות וגם לא הוגשה בגינם בקשת הפטר בפשיטת רגל? ב-12.5.2010 החליטה רשות האכיפה והגבייה על סגירת כל תיק רדום בהוצאה לפועל. על פי רשות האכיפה, ההגדרה של תיק רדום בהוצאה לפועל הייתה כל תיק שנפתח לפני סוף שנת 2002 ולא בוצעה בו פעילות כלשהי עד סוף שנת 2005. ההוראה עוררה סערה בקרב עורכי הדין, אך מנגד רשות האכיפה והגבייה טענה שהיא איננה אמורה לשמש כארכיון. כיום, תיק שלא נעשו בו פעולות יותר משנתיים מוגדר בתור תיק רדום בהוצאה לפועל, והרשם רשאי להורות על סגירת התיק, גם אם לא נפרע מלוא החוב. בכל אופן, תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין מומלץ לפשיטת רגל.

תיק רדום בהוצאה לפועל
תיק רדום בהוצאה לפועל? אל תיכנסו לתרדמת!

 

אודות

למשרד עורכי דין מישאל גאון ייתרון ייחודי בתחום מחיקת החובות הליכי חדלות פירעון-פשיטת רגל והוצאה לפועל. מעבר לכך מייסד המשרד עו”ד מישאל גאון ניהל מספר חברות ועסקים והינו בעל ניסיון רב במגזר העסקי. העבודה  מול הבנקים וגופים ציבוריים וגופים גדולים אחרים מוכרת למשרדנו בכל ערי אזור המרכז ככלל ובראשון לציון בפרט, ואנו מבינים ומכירים את דרכי התנהלותם  ועל האפשרויות העומדות מולם. מדובר על צוות עו”ד לפשיטת רגל שמבין ובקיא בעדיפויות , בגישה, ובדרישות של הגורמים השונים וביניהם הממונה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי וזה מאפשר לו לתת שירות טוב יותר ולייצר ערך עצום במחיקת חובות עבורכם לקוחותינו.

מאמרים

פשיטת רגל

חדלות פירעון

שיקום כלכלי

צור קשר

לשיחה מהירה

הכנס טלפון ונחזור אליך בהקדם

Call Now Button
פתח צ'ט
1
שלום וברכה
שלום,
אני כאן לרשותך