חייב שנכנס להליכי פשיטת רגל (קראו כאן על ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון), נעצרים הליכי הגבייה שהנושים פתחו נגדו, זה כולל גם ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ. מהרגע שבו ניתן צו כינוס הנכסים, אין הנושים יכולים לפתוח או לנקוט נגד החייב בהליך כלשהו שקשור לגביית החוב. ובאופן אוטומטי מוקפאים כל התהליכים שהחלו בהם עד לאותו רגע. כאשר נפתח תיק הליך פשיטת רגל החדש כנגד החייב, הוא בעצם הופך להיות מוגן מפני עיקולים בהוצאה לפועל או כל פעולה אחרת הנועדה בדרך כלל להפעיל לחץ על החייב.
האם ניתן להטיל עיקולים על פושט רגל?
כונס הנכסים הוא מי שממונה על ידי בית המשפט להיות אחראי על נכסיו של פושט הרגל. מה שכן מוטלים עליו הם ההגבלות החוקיות שבית המשפט מטיל על פושט הרגל על פי החוק בעניין. החייב מוגבל בפעילויות עסקיות מסוימות וכמו כן הוא חייב להתנהל בשקיפות בכל הוצאותיו והכנסותיו.
אחרי הכרזה על אדם כפושט רגל הוא יכול להמשיך ולנהל את חשבון הבנק שלו. ויותר מכך, הוא יכול לפתוח חשבון בנק מבלי שהבנק יוכל לסרב לו. אולם חשבון הבנק נתון גם הוא תחת הגבלות המבוארות בחוק. כגון, איסור שימוש בצ’קים ובכרטיסי אשראי. כמו כן, הוא איננו יכול לקבל אישור ליתרת חובה בחשבון, כלומר, החשבון שלו חייב להתנהל בזכות. כמעט כל פעולה בנקאית תצריך אותו בקבלת אישור.
השימוש העיקרי שפושט רגל יכול לעשות בחשבון שלו הוא הפקדת משכורת או כסף מזומן ותשלומי חשבונות. מצד שני לא ניתן להטיל עיקול על חשבון בנק של החייב. עקב כך שהוא מוגן מפני הנושים והם אמורים להתנהל מול כונס הנכסים.
מה זה בעצם עיקול של חשבון הבנק?
כאשר מאן דהו חייב כסף לגוף מסוים או לאדם פרטי רשאי הנושה, בעצמו או על ידי ייצוג משפטי של עורך דין חדלות פירעון, לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל, במסגרת התיק הוא יכול להטיל סנקציות כנגד החייב. אחת מהסנקציות האפשריות היא הטלת עיקול על חשבון הבנק של החייב.
(יצוין כי עיריות וכדו’ רשאים לעקל חשבון בנק גם ללא פתיחת תיק בהוצאה לפועל, כאשר אזרח חייב להם ארנונה או מס מסוג אחר). בכדי שנושה יוכל לפתוח תיק בהוצאה לפועל כנגד החייב הוא נדרש להוכיח את דבר החוב. זה אפשרי על ידי שהוא מצרף לתביעה צ’ק של החייב שחזר, או פסיקה של בית המשפט או שיש לו שטר חוב של החייב.
כשהנושה פותח את התיק בהוצאה לפועל יקבל החייב התראה לביתו באמצעות דואר רשום. זאת בכדי לוודא שהחייב קיבל את ההתראה על פי הוראת החוק. אולם, מצד שני לא יוכל החייב לסרב מלקבל את המכתב ולבוא ולטעון שלא קיבל את ההתראה, מכיוון שהשליח של הדואר מציין זאת בפרוטוקול – שהחייב סרב לחתום ועל פי חוק זה נחשב כהתקבל.
ניצול לרעה של דבר החוק
לצערנו, הוראה זו של החוק, לגבי התחשבות בסרבן כאילו קיבל את המכתב, מנוצלת על ידי נושים רבים, השולחים שליח כביכול, אך בפועל אינם שולחים את ההתראה לביתו אלא מורים לשליח לרשום בפרוטוקול כי החייב סרב לקבל את המכתב. אם נתקלתם במקרה כזה פנו אלינו בכדי שנוכל לבדוק אם וכיצד ניתן לתבוע את השליח ולפחות ליידע את בית המשפט שלא התקבלה התראה בתיק.
לאחר שנפתח נגד החייב תיק בהוצאה לפועל, יכול הנושה באופן עצמאי או באמצעות עורך דין להגיש בקשה מההוצאה לפועל שיעקלו לחייב את חשבון או חשבונות הבנק שלו. ההוצאה לפועל שולחת הודעת עיקול צד ג’ לבנק. כשהבנק מקבל את ההודעה הוא חייב לעקל את חשבון הבנק של החייב ולהקפיא את הפעילות שלו בכפוף לתנאים שהחוק מציב בפניו. מעתה כסף שמופקד בחשבון מעוקל לטובת המעקל, בגובה הסכום שהינו חייב.
לאחר 3 חודשים מתחילת העיקול, במידה שהחייב לא שילם בינתיים את חובו יכול הבנק לעשות שימוש בכסף ולהעבירו לטובת ההוצאה לפועל ומשם לחשבון הבנק של הנושה. בשעה שהחייב פושט רגל, לא ניתן להסיר עיקולים קיימים אבל מעתה ואילך גם לא יהיה ניתן לפתוח עיקולים חדשים. עד כאן דבר החוק בקצרה. נציין כי הדברים שנכתבו כאן הם כלליים בלבד ולא ניתן לסמוך עליהם ללא בחינת הדברים באופן פרטני. קבעו כבר עכשיו פגישה בכדי לקבל מאתנו ייעוץ מקצועי ומחייב.
