מה ההבדל בין הליך חדלות פירעון, מחיקת חובות והפטר?

חדלות פירעון הינו מצב בו לא יכול אדם כלשה לשלם את חובותיו. לפעמים גם חוב לגוף אחד כמו בנק וכדו' או לנושה אחד יכול גם הוא לגרום למצב של חדלות פירעון. כלומר, מספיקה העובדה שהחייב אינו יכול להחזיר את החוב בכדי לבקש להכריז עליו כחדל פירעון, ולא משנה כמה נושים עומדים מולו. ובכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון מומחה.

מהם ההבדלים המהותיים בין חדלות פירעון למחיקת חובות?

ההבדל המהותי בין חדלות פירעון למחיקת חובות הוא ש'חדלות פירעון' הוא מונח משפטי מוגדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018, בעוד ש'מחיקת חובות' הוא מושג רווח בפי אנשים לתיאור מחיקה של חובות בידי נושים, המושג לאחר משא ומתן או כתוצאה מהליכי חדלות פירעון. החוק של חדלות פירעון, שנקרא בעבר חוק פשיטת רגל, עבר שינויים מהותיים כדי לאפשר שיקום כלכלי לחייב. הוא מגדיר מצב שבו לאדם יחיד אין אפשרות לשלם את חובותיו מכיוון שסך נכסיו והכנסותיו הצפויות קטנות מהחובות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין עוד לפני שמגיעים למצב של חדלות פירעון, שכן הזמן שעובר לא מטיב עם החייבים.

המושג מחיקת חובות הוא לא מושג משפטי אלא מושג הרווח בפי אנשים לתיאור מצב קיים של מחיקה של חובות בידי נושים, שמושג לאחר משא ומתן עם הנושים (מחיקה חלקית או ויתור של חלק מהחוב תמורת תשלום מידי של החוב הנותר) או כתוצאה מפשיטת רגל (למדריך פשיטת רגל), חדלות פירעון וכדומה. חדלות פירעון לעומת זאת הוא מונח משפטי שמוגדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בשנת 2018.

החוק של חדלות פירעון היה קרוי בגלגול הקודם חוק פשיטת רגל והוא השתנה לחוק חדלות פירעון יחד עם שינויים מהותיים שאמורים לאפשר לחייב להשתקם כלכלית לאחר שהגיע למצב של חדלות פירעון. החוק של חדלות פירעון מגדיר מצב שבו לאדם יחיד (לא חברה או תאגיד) אין אפשרות לשלם את חובותיו מכיוון שסך הנכסים שלו וההכנסות הצפויות קטנות יותר מהחובות. ולא משנה כיצד נוצר/ו החובות.

מטרת חוק חדלות פירעון

כאמור, בשנת 2018 החליף החוק החדש של חדלות פירעון את החוק שהיה קיים עד אז – חוק פשיטת רגל. עם שינוי החוק השתנתה גם מטרת החוק. בחוק החדש הוגדרה טובתו של החייב, כלומר שיקומו הכלכלי, כמטרה העיקרית של החוק. וזאת למרות שזה בהכרח בא על חשבון הנושים. כי בהסדר החדש הם לא מקבלים את התשלום המלא על החוב, אלא את מה שאפשרי לממש מהנכסים של החייב פלוס התשלום הקטן שמשית עליו הממונה על חדלות הפירעון או נציגו.

אולם, מה שעומד לנגד עיני בית המשפט זה גם זכויותיו של הנושה או הנושים ובמסגרת חדלות הפירעון יוטלו הגבלות שונות על החייב. כגון צו איסור יציאה מהארץ (אם הנושים מבקשים) בכדי שהוא לא יוכל לברוח מהארץ ולחמוק לגמרי מתשלום החוב.

בדרך כלל ניתן להגיש בקשת חדלות פירעון כאשר החוב עומד על לפחות כ-50,000 ₪. כמו כן בכדי להגיש בקשת חדלות פירעון כנגד אדם כלשהו בישראל הוא חייב להיות תושב הארץ, או שהוא מנהל את העסקים שלו בישראל או שיש לו נכסים בישראל. בסוף התהליך של חדלות הפירעון יבוא השלב של מחיקת החובות, מה שנקרא הפטר חובות בטרמינולוגיה המשפטית.

בקשה להפטר חובות / למחיקת חובות

בקשה להפטר חובות יכולה להיות מוגשת לאלתר (ראו כאן כיצד מתבצעת בקשת הפטר), כלומר מיד אחרי ההכרזה על חדלות פירעון ויכולה גם להיות מוגשת אחרי שנה ואף אחרי 5 שנים ויותר. זה תלוי לפי הנסיבות בהתאם לתוכנית שנבנית על ידי משרד עורך דין פשיטת רגל בדרך כלל.

הנאמן שמונה על ידי בית המשפט בכדי ללוות את התיק צריך לגבש את עמדתו לפני שהחייב מקבל הפטר. הוא צריך להמליץ עליו לפי עמידתו בתנאי החדלות וההחזר החלקי של החוב. לצערנו בתקופה האחרונה אנשים רבים הופכים להיות חדלי פירעון, ולא תמיד זה בידיו של החייב. מה שכן, ההתנהלות במשך התקופה בה הוא נמצא בתוך הליך החדלות הוא פחות או יותר תלוי בחייב, הרי מדובר בסך הכול בחוב אחד שנתפר בדיוק לפי יכולותיו.

חשוב מאוד לעמוד בכל תנאי החדלות שתוכנן עבורכם על ידי הנאמן מטעם בית המשפט. כאשר אתם מתייעצים עם עורך דין, הוא יידע לכוון אתכם ולבנות עבורכם את האסטרטגיה הנכונה למקרה הספציפי שלכם. כי לפעמים אתם עלולים עשות טעויות מחוסר ידע. התקשרו אלינו כבר עכשיו כדי לקבוע פגישה.